לפני כמה שנים צריכה הייתי לכתוב תזה במסגרת התואר השני. רציתי לכתוב על התהליך שעברתי והעברתי. רציתי שהמחקר יהיה גם משמעותי עבורי ועבור הקהילה אתה עבדתי אבל גם שיספק לי תובנות להמשך דרכי. אחרי שמיקדתי את עצמי הבנתי שמאד אותי זה איך באמת מובילים שינוי סביבתי, חברתי בקהילה עירונית?
באותם ימים כבר הצלחתי להגשים את החלום שלי להקים את הכיפה האקולוגית – בית ספר ייחודי ללימודי חינוך, סביבה, קיימות ועיצוב אך עדין לא הצלחתי להבין מה זה שגורם לאנשים להצטרף לתהליך ? מה קרה לאלו שהלכו אתו שהיו שותפים לקורסים ולהדרכות שהעברתי ומה נותר להם מזה כמה שנים אחרי ?
מגוון הפעילויות שהתקיימו בכיפה האקולוגית ויצאו ממנה לקהילה, שימשו לי כבסיס להתחלת המחקר. מנקודת מוצא זו התחלתי לראיין, ולחקור כיצד השפיעו הקורסים וההדרכות השונות על האנשים שהיו בתהליך, האם הם אכן גרמו לאנשים לעשות שינוי התנהגותי באורחות חייהם? או שפשוט הכל נשאר ברמה של שיעור נחמד ? עניין אותי לדעת מה לקחו אנשים מהתהליך אבל בעיקר מה עשו איתו לאחר מכן? ברמה האישית, החינוכית ואפילו העירונית.
תהליך המחקר היה ארוך, כמו כל מחקר, והוא כלל עשרות מרואיינים רבים ועשרות רבות של שעות תימלולים כנהוג.
התובנות שעלו מאותן שיחות עם אנשים הפתיעו אותי וגיבשו את דרכי כמעצבת, מדריכה, מרצה וחוקרת, לשיטת עבודה מסודרת אתה אני פועלת עד היום כשאני מעצבת תהליכים ומקומות חינוכיים, חברתיים, עסקיים וכמובן ביתיים.
ואלה הם עשרת התובנות שלקטתי מהמחקר ומלווים אותי בעיצוב מקום חברתי:
לקבוצה יש כוח לכן חשוב להקים אותה. כדי שהקבוצה תדע לעבוד ביחד חשוב להקצות זמן לבנות אותה, להשאיר מקום לשיחה, זמן לחלום, זמן לבנות את התהליך. אפשרו אותו, שחקו אתו תנו להם זמן להכיר.
השראה. אנשים צריכים השראה. להכיר, לראות ולשמוע אנשים אחרים שעשו את זה, יצרו, עצבו, חינכו והלכו בדרכים חדשות ואחרות. קחו אותם למסע שיאפשר להם להכיר ועזרו להם לפתח דמיון ולהעז לחלום אחרת. רק כך הם באמת יראו שחלומות מתגשמים גם אלו שנראים רחוקים, אחרים ולפעמים גם מוזרים.
ידע זה דבר חשוב. אנשים רוצים להבין מה האתגר אבל יותר חשוב להם להיות חלק מהפתרון. אפשרו להם לעשות זאת. במצגת, בצילום, בסיפור, בדגם, שרטוט, לוח השראה. תנו להם להסביר מה הבינו ומה הם מציעים כפתרון.
אפשר ללמד דברים חדשים כשמישהו אחר מדבר אבל יותר כדאי ונעים ללמוד עליהם דרך חוויה, שוטטות, טיול, צילום, כתיבה, התנסות. קחו אותם לסיבוב בשכונה, בעיר. כל מקום במרחב הוא כיתת לימוד חיה. לא צריך ארבעה קירות כדי ללמוד. אפשר גם אחרת.
עשיה משותפת מחברת בין אנשים, ומאפשרת יצירת פתרונות יצירתיים וחדשניים. בכל תהליך חשוב להשאיר מקום לתכנון משותף של פרויקט גם אם קטן.
למקום מעוצב נכון, מותאם בגובה , בצבע ובתוכן יש יכולת לגעת באנשים ללא צורך במילים. חשוב לדאוג לעיצוב מקום יצירתי, מגוון שמתחלף מפעם לפעם ותמיד משאיר מקום להתערב בו. מקום שכזה מראה שכמו החיים גם הוא חי ונושם , מתאים ומותאם לתקופה.
החיים הם דבר דינמי וכך גם תוצרים. ככל שההמצאה תהיה בעלת יכולת השתנות גבוה. כיסא שיודע להפוך לשולחן, שולחן שהופך למשחק וכו’ כך היא תתאים לעולם של היום וגם לעולם של מחר.
ללמד אחרים את מה שאתה כבר למדת, הופך את הידע לבסיס התנהגות חדש. השאירו מקום לחברי הקבוצה ללמד אחרים את מה שלמדו. זה יכול להיות מפגש עם מורים אחרים, תושבים או עמיתים. תנו להם להציג את מה שבנו ותכננו.
כולם אוהבים לעצב רק צריך להראות להם את הדרך ולאפשר לכשרון שלהם לצאת החוצה. לכל אחד יש כשרון כזה. עזרו להם לגלות אותו.
שינוי הוא דבר מפחיד . גם אם זה משהו שתמיד חלמנו עליו. נדרש זמן לעבד את הדברים, להפנים אותם ולחיות על פיהם. אל תשפטו ואל תלחצו. תנו לאנשים זמן למצוא את דרכם והובילו אותם בעדינות צעד אחד צעד.
בעיצוב מקום חברתי לקהילה יש קול חשוב מאד בתהליך. אבל כדי לארוג את התמונה כולה חייבת המעצבת להקשיב לקולות ויחד עם זאת להוביל את תהליך העיצוב תוך השארת מקום ביטוי למחשבות ולעשיית תוצרים לא מעובדים.
כך תבטיחו שהידע וההתנסות שתעניקו לקהילה ייצרו מקום לדוגמא וילוו אותם בהמשך הדרך לעיצוב המרחבים הבאים בהם יעבדו.
